מבצע!

יפו: גיליון בלבד

119.00 79.00

יפו כלת הים התיכון

יפו שינתה לי את החיים.
שש שנים גרתי בחיפה, שש שנים שהפכו אותי לפטריוטית מקומית שרופה, כמו כל החיפאים. שש שנים שהרגילו אותי לפסקול קבוע בשתי שפות- עברית וערבית. עברית וערבית בלימודים, עברית וערבית בבתי הקפה ובפאבים, עברית וערבית בעבודה. שש שנים שהפכו את תל אביב לעיר זרה ומוזרה — גדולה מדי, הומוגנית מדי, מתאמצת מדי. נשארתי בחיפה האהובה גם אחרי שהתחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב, אבל אז התקלקלו לי התוכניות — התאהבתי.
הוא גר ביפו, עיר שהכרתי אז רק מטיולים שנתיים לעיר העתיקה – יפה ומתה, אתר תיירות מיושן. נפגשנו על הטיילת והוא הכיר לי את יפו האחרת, יפו החיה. התחלנו משוק הפשפשים וכיכר השעון ואז הלכנו בסמטאות מתפתלות, עמוק יותר ויותר לתוך העיר – שכונות ובתי מגורים הומי אדם, בגדים על חבלי כביסה מאולתרים, אופניים מחלידים, רכבי יוקרה וחצרות מגודרות בברזנט ירוק.
יפו הרגישה מוכרת, עיר שמתנהלת בשתי שפות, עיר עם כמה מרכזים זעירים, מלאה בסטודנטים ובמשפחות, ומבחינתי זו הייתה שגרירות חיפה במטרופולין גוש דן.
מהדירה שלו על שדרות ירושלים עברנו לדירה גדולה יותר, מערבית לשדרות. השכונה היתה עניה יותר — פחות סטודנטים, פחות בתי קפה, פחות יהודים. בכניסת השיכון הענק בו גרנו, השלישית מתוך שש, גרו ארבע משפחות ערביות ושני קשישים יהודים. כולם, בלי יוצא מן הכלל, פחדו מהכלבים הגדולים שגידלנו בדירה. כל טיול עם הכלבים כלל לפחות עימות אחד, צעקות, וילדים מבוהלים שבורחים לקצה השני של החצר המשותפת או מצטופפים בפינת חדר המדרגות כשחצו את דרכנו בדרך למטה או למעלה. רק כשעזבתי את יפו הבנתי עד כמה היה זה חסר רגישות מצדי.
ככל שעבר הזמן דמתה יפו פחות ופחות לחיפה, וגילתה בפנינו את אופייה האמיתי — מקום מתוח שנלחם על זהותו ללא הרף. סטודנטים יהודים אחרים סיפרו סיפור דומה — עוינות, התנכלויות, ויכוחים ותחושה כבדה של זרות במרחב העירוני. יפו היא עיר חסרת בעלים, בית שאיננו בית, עמוסה בקודים סתומים וסודות. מה שהיה מסקרן ומלהיב כצעירה עצמאית הפך למאיים כשנכנסתי להריון. המלחמה המתמדת על בעלות בין יהודים וערבים, חדשים וותיקים, עשירים ועניים, הפכה את העיר לזירה מעייפת, קרב ממנו העדפתי למשוך את ידי.
יפו, כמו שמבטיחים עלוני התיירות, היא עיר קסומה, אבל לא בגלל “הריחות, הצבעים, השווקים” ושאר השפה האוריינטליסטית באמצעותה משווקים את העיר. הקסם שלה הוא קסם אפל, מסתורין של חצרות סגורות ופינות נסתרות, תרנגולות שמקרקרות ליד תחנת האוטובוס, סוסים שנקשרים לרעיה בגינות ציבוריות, זולות וכלבי אמסטף בשטחי בור. היא עיר של עוני אדיר לצד עושר מופלג שמשקיף עליו בעניין מבעד לחלונות גבוהים, עיר של רוחות רפאים בבתים נטושים ופשע סמוי מהעין, ממש מתחת לאף. המסתורין המשווק של יפו בא על חשבון ביטחון תושביה, רווחתם הכלכלית, ניקיון רחובותיהם והדאגה לילדיהם. יפו ששינתה לי את החיים אינה אתר תיירות, היא עיר, ועלינו — שוחרי יפו ואוהביה — מוטלת אחריות לעמוד בפיתוי ולהותיר אותה תושביה, האנשים שהופכים אותה לעיר.

קריאה נעימה,
מאיה קולסקי


מדריך יפו קיים בפורמט דיגיטלי בלבד. לעמוד המוצר לחץ כאן

לרכישת המדריך הדיגיטלי באתר “מנדלי מוכר ספרים ברשת” לחצו כאן | באתר “עברית” לחצו כאן

תיאור

גיליון בלבד

עורכת הגיליון: מאיה קולסקי

תאריך הוצאה: 2015

מדריך יפו קיים בפורמט דיגיטלי בלבד. לעמוד המוצר לחץ כאן

לרכישת המדריך הדיגיטלי באתר “מנדלי מוכר ספרים ברשת” לחצו כאן | באתר “עברית” לחצו כאן