מבצע!

שיקגו: גיליון בלבד

119.00 79.00

העיר השנייה
בשנת 1952 התפרסמה בניו יורקר כתבה מאת העיתונאי איי ג’יי ליבלינג שסיקרה את שיקגו והציגה אותה באור מאוד לא מחמיא. הכתבה הכתירה את שיקגו כ”עיר השנייה” ותיארה מקום מושחת, מלוכלך וכעור המשתרך מאחורי ניו יורק בכל פרמטר. ההשוואה בין שיקגו לניו יורק לא מניחה לעיר הרוחות. קשה להתעלם ממנה כי היא נמצאת בכל מקום. סצנת האמנות בעיר תמיד נמצאת מאחורי זו של ניו יורק. למרות מאות התיאטראות המצליחים הפועלים בשיקגו, הם לנצח יעמדו בצילה של ברודווי. אפילו את גורד השחקים, שהומצא בשיקגו, הצליחה ניו יורק לנכס לעצמה.
בזירה הבינלאומית, ניו יורק ניצחה כנראה במלחמה, אבל הלקח החשוב ביותר מתולדותיה של שיקגו הוא שהעיר הזו לעולם אינה מוותרת. היא נשרפה ונבנתה מחדש, הוצפה במהומות גזעיות והפכה למופת של דו קיום. היא עיר של שורדים, עבדים מדרום ארצות הברית ומהגרים ממזרח אירופה.
לפני שהגענו לשיקגו טעינו גם אנחנו לחשוב שהיא אינה יכולה להתחרות בתפוח הגדול. אך עם הגעתנו לעיר, זה אך הגחנו למדרכה ממעמקי הרכבת התחתית, וכבר ניגשו אלינו שלושה אנשים בזה אחר זה, בלי מניע נסתר, וביקשו לעזור לנו למצוא את המקום שאליו אנו צריכות להגיע. באותו הערב, באחד הברים של העיר, הרגשנו כאורחות הכבוד, שכן כל צוות המקום התרגש לשמוע שאנחנו מישראל. הם מעולם לא פגשו ישראלי. תושבי שיקגו הם אנשי המערב התיכון של ארצות הברית, כאלה שנחשבים, שלא בצדק, לפחות מתוחכמים מקרב תושבי החוף המזרחי או המערבי. אם רצו, תושבי שיקגו היו יכולים להיות מתוחכמים וציניים כמו תושבי סן פרנסיסקו או בוסטון. מדובר הרי בעיר בעלת מסורת ספרותית ענפה ביותר. אולם אנשי שיקגו פשוט בוחרים להיות נחמדים, דבר שקשה להפריז בערכו. האווירה הרגועה של העיר לחופי אגם מישיגן מאפשרת לרדת לעומקה בנינוחות. להתבונן ביצירות נהדרות התלויות במכון לאמנות, לסייר בין גורדי השחקים המרהיבים, לבקר במוזיאונים, וכל הזמן להרגיש רצויים.
תושבי שיקגו חשים נאמנות עזה לעירם ומתייצבים מיד מול כל מי שמנסה להטיל בה דופי. אולי אלה רגשי הנחיתות שחשו תושביה הראשונים, המהגרים שנאלצו להתעמת עם משפחות האצולה של ניו יורק. תהא הסיבה אשר תהא, אין תושב מקומי שלא מתגאה בעיר ובמורשתה, החיובית והשלילית כאחת. אנשים ברחוב סיפרו לנו בשמחה על היריד העולמי של 1893, שהיה הישג משמעותי עבור כלל ארצות הברית, ובאותה נשימה חלקו עמנו את עלילותיו של אל קפונה ומעשי הפשע שביצע.
אנחנו עדיין אוהבות את ניו יורק, אבל קשה שלא להבחין בפגמיה אחרי ביקור בשיקגו. ניו יורק בנויה על אמביציה, ולעתים גם על זיוף והעמדת פנים. שיקגו, לעומתה, מבוססת על עבודה קשה וכנה, עיר שתושביה מעדיפים לתקן מאשר להתלונן.
בעת ביקורנו בעיר רם עמנואל בדיוק התמנה לראש העיר החדש של שיקגו, ובכך החליף את ריצ’רד דיילי, שכיהן בתפקיד במשך 21 שנה. כששאלנו את האנשים שאיתם נפגשנו על דיילי הם סיפרו לנו עם חיוך וברק בעיניים על ראש העיר המושחת והנפלא שלהם. העובדה שדיילי השתמש במכונה הפוליטית של שיקגו כדי לפלס את דרכו ולשמר את מעמדו בראשות העיר לא הפריעה לתושבים להעריץ אותו, כפי שציינה בפנינו אחת הנשים שפגשנו: “הוא מושחת, אבל הוא משלנו”.
קריאה נעימה,
מאיה רומן
ושירה ברנשטיין

תיאור

עורכות הגיליון מאיה רומן, שירה ברנשטיין

שנת ההוצאה 2012