שבתי צבי – דרכה של תנועה משיחית

179.00

עשרות שנות המחקר של גרשם שלום בנושא השבתאות הוכיחו שהתנועה שחוללו שבתי צבי ונתן העזתי בשנת 1666 לא הייתה אירוע חולף וקצר בתולדות ישראל, אלא תופעה עמוקה שהשפעתה ניכרת עד לימינו.
התחלתי להתעניין בתולדותיו של שבתי צבי לפני יותר משלושים שנה, כאשרר קראתי לראשונה את שני הכרכים של גרשם שלום, “שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו” (הוצאת עם עובד, 1967). מאז הוספתי לספרייתי עוד ועוד ספרים ומאמרים בנושא, מהוצאות של ספרי מקור שנכתבו עוד בימיו של שבתי צבי, ועד לספרו באנגלית של ג’ון פרילי, שיצא לאור בשנת 2003, “המשיח האבוד” (John Freely, the Lost Messiah, Overlook Press, 2003). כגיאוגרף היסטורי מה שמשך את התעניינותי הייתה התפרוסת הגיאוגרפית של האירועים הקשורים לשבתי צבי. מהגיאוגרפיה עולה תמונה מרתקת של רשת קהילות יהודיות, חלקן הגדול קהילות חדשות בתחומי האימפריה העותמאנית העולה, מחוברות במערכת תקשורת מהירה ויעילה של שליחים ושדרים, עם חיים קהילתיים תוססים, וקשרי משפחה ומסחר ענפים.
במהלך מאות שנים שעברו מאז שעם ישראל גלה מארצו נודע מעת לעתת בקהילות ישראל, על נביא שניחם את נידחי ישראל ובישר על גאולה העומדת להתרחש. אולם כל הנביאים שהתגלו והנבואות שניתנו היו מחוץ לגבולות ארץ ישראל. בשנת 1666 הופיע, לראשונה מאז גלות האומה, נביא בעזה, בתחומי ארץ ישראל, ובישר על הופעתו של המשיח. הידיעה המרעישה נפוצה תוך זמן קצר ברחבי העולם היהודי, וסחפה את עם ישראל בתקווה לסיום הגלות וקיבוץ קהילות ישראל בארצם. גם לאחר התאסלמותו של שבתי צבי, שנתן הנביא העזתי זיהה אותו כמשיח, המשיכה התנועה שחוללו השנים להתקיים ברחבי העולם היהודי, מתימן ועד אנגליה, מפולין ועד מרוקו.
המאות ה–16 וה–17 היו זמנים קשים עבור עם ישראל. בעקבות גירוש יהודיי ספרד ב–1492, אלפים הפכו לאנוסים והתנצרו, ורבבות נדדו בדרכים בחיפוש אחר מקום לבנות את חיים חדשים. במאה ה–17, בפרעות ת”ח ות”ט בפולין (1648), נטבחו אלפי יהודים ומאות קהילות נחרבו עד היסוד.
גרשם שלום הוכיח במחקריו שלא היה קשר נסיבתי בין גירוש ספרד ופרעות ת”חח ות”ט, לבין ההתעוררות המשיחית השבתאית בשנת 1666. אולם אין ספק שגירוש ספרד הוציא את הקבלה ואת ספר “הזוהר” מתחום התעניינותן של חבורות קטנות וסגורות של מקובלים אל כלל הציבור היהודי, ופריחתה של המחשבה הקבלית בצפת במאה ה–16 ותורתו של האר”י, שהפכו פופולאריים לאחר פרעות ת”ח ות”ט, היו ביסודה של תפישת העולם השבתאית.
השבתאות הגיעה אל כל הקהילות היהודיות במזרח ובמערב, בצפון ובדרום.. גרשם שלום היה בדעה שהמשבר הרוחני שעבר על קהילות ישראל בעקבות השבתאות, היה נקודת המוצא להתפתחויות שבנו את תמונת העולם המודרנית של עם ישראל מן החסידות ועד ההשכלה. כמה רבבות יהודים הלכו בעקבות התאסלמותו של שבתי צבי והמירו אף הם את דתם. אולם אלפים רבים, הרבה יותר ממה שאי פעם נדע, נותרו שבתאים בסתר ליבם. בתוכם פעמה התקווה לשובו של המשיח שבתי צבי — וקיבוצו של עם ישראל בארצו. הטלטלה שעברה על עם ישראל בעקבות השבתאות פתחה פתח לרוחות חדשים ולזרמים רעיוניים שהטביעו את חותמם על הדת והתרבות היהודית בזמן החדש. זרמים שממשיכים להשפיע על חיינו גם כיום.
בגיליון הזה של “מטרופוליס קלאסי” ניסיתי לתאר את הרקע ההיסטוריי לצמיחתה של השבתאות ואת הביוגראפיה של מחוללי התנועה, מתוך הרקע הגיאוגרפי המרתק של האירועים וסיפורן של הקהילות היהודיות החדשות שנוסדו בעקבות גירוש ספרד.

תיאור

מחבר: ידין רומן

168 עמ’

מאי 2015