היקבים הנבחרים של ארץ וטבע

0.00

לצפיה במדריך לחצו כאן

גפנים וכרמים

מעל חמישים מילים לתיאור שלג יש לאסקימוסים, כך על פי האגדה, שבאה להדגים את החשיבות התרבותית של מושג בעזרת הדיוק המילולי שלו. כנראה שהמספר הזה קצת מופרך וגם במילה אסקימוסים כבר לא משתמשים (אינואיטים הוא השם הרווח היום). אבל העקרון עדיין עומד, מילים ושכיחותן מספרות לנו סיפור.
הסיפור של היין הישראלי מתחיל בעברית, בתנ”ך. המילים גפן, ענבים, צימוקים, כרמים, תירוש ויין מופיעות בהטיות שונות מעל 300 פעמים במקרא, ועוד פעמים רבות בביטויים מתקופות מאוחרות יותר דוגמאת ‘אין שמחה אלא בבשר ויין’ או ‘נכנס יין יצא סוד’. אפילו לחלקי הגפן ולאופן גידולה ישנן מילים יחודיות בשפתינו: זמורות רוגלית דלית ועריס לדוגמא.
את הנוכחות המוגברת של הצמח, פריו והנוזל המופק ממנו ניתן למצוא כמובן לא רק בכתבים היהודיים אלא גם במעגל השנה היהודי ובטקסיו. היין מככב בכל אירוע משמעותי של האדם היהודי, מברית המילה ועד החתונה, מקידוש והבדלה ועד ארבעת הכוסות של פסח ואין ספור הכוסות שעליו לשתות בפורים עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
ארכיאולוגים מספרים לנו שגידול גפנים והפקת יין החלו בשטח ארץ ישראל כבר בתקופת הברונזה וגתות לדריכת יין הן בין הממצאים הארכיאולוגים הנפוצים בחפירות, ביניהן גתות מתקופת בית המקדש, התקופה ההלניסטית, והתקופה הביזנטית. עם הכיבוש המוסלמי של הארץ דעך ענף ייצור היין ונולד מחדש במאה ה־19 עם ההתעוררות הלאומית היהודית ובעידודו הנמרץ של הנדיב הידוע הוא הברון רוטשילד.
את היקבים המפורסמים של הברון בראשון לציון ובזכרון יעקב הקדימו אך במעט היקבים המסחריים הראשונים בא”י בתקופה המודרנית של הרב שור ושל משפחת טפרברג. אל היקבים הללו הצטרפו עם הזמן יקבים נוספים והיום משתפעת ארצינו במגוון יצרני יין מסוגים שונים. יקבי כרמל, ברקן, טפרברג, רמת הגולן, בנימינה, תשבי, סגל, דלתון, רקנאטי ותבור ובנוסף להם למעלה ממאתיים יקביי בוטיק שונים, המייצרים יינות אדומים ולבנים, כתומים, מבעבעים, יבשים, חצי יבשים ועוד. בשנים האחרונות צריכת היין בישראל הכפילה את עצמה אך אנחנו עדיין שתיינים קטנים מאוד ביחס למדינות כמו צרפת או איטלייה.
הגפנים בארצינו משתרגות מהגולן ועד לנגב, כל איזור מגדל סוגי ענבים שונים בהתאם לסוג האדמה גובה פני הקרקרע, לטמפרטורה ושאר שיקולים אגרונומיים. גפני רמת הגולן מתאפיינים באקלים הקר ובקרקרע הבזלתית, גפנים פרושות גם באדמת הגליל העליון והתחתון, בכרמל שהפך לשם נרדף לתעשיית היין בזכות פועלו של הברון רוטשילד, בשרון ובמישור החוף באיזור אשתאול ובהרי ירושלים, שם היו גפנים נטועות כבר לפני אלפי שנה ואפילו בצפון הנגב מגודלים ונבצרים ענבים לתעשיית היין.
ייננים טוענים שהטרואר, סך תנאי הגידול והסביבה של הגפנים, באים לידי ביטוי בטעמו הייחודי והמובחן של היין. הגיאוגרפיה משתקפת במשקה. כך שבעזרתן של מספר כוסות יין שנבחרו בקפידה מיקבים שונים ומובחרים ברחבי הארץ תוכלו בעזרת בלוטות הטעם והלשון לזכות לסיור מקיף בכל נופי ארץ ישראל אפילו בלי לצאת מהמזגן.

לחיים.